יום הולדת עשר. פיסה. מהמסע
בלי להתכוון, העסק שלי נולד בתאריך מיוחד 17/07/2007
בשנתי הארבעים, בערך בגיל שבו אבא שלי סגר את העסק שלו אני פתחתי את שלי.
בחשש מה, סיפרתי לו שאני פותחת עסק. הוא בחיוך גדול אמר לי "אין כמו להיות עצמאי."
העסק שלי קם ממשבר. התפכחות ממה שחשבתי שאהיה- כתבת צבע במגזין נשים.
אחרי שנתיים של לימודים בבית הספר לעיתונאות, סוף סוף קיבלתי את העובדה שאני מוכשרת. בית הספר נתן לי את הגושפנקה. המציאות לקחה לי את החלומות.
חליתי. דלקת ריאות. שלושה חודשים. לא פחות. עד שמישהי אמרה לי "יש דרך להתפרנס מכתיבה. את רק צריכה למצוא אותה."
עם תמונה ורודה מול העיניים יצאתי למסע.
מסע של חקר וגילוי. של למידה. של התנסות. של גדילה.
ההתחלה הייתה משכרת. אני לגמרי זוכרת. כתבתי מאמרים, בניתי אתר והעסק שלי צמח וגדל.
אחרי 5 שנים של טיפוס, הגיעה הנפילה. כואבת. מטלטלת. קשה. על רקע קריאות שעודדו העתקות. העתקות של טקסטים. העתקות של כותרות. הרגשתי שכבר אין טעם להיות. שקעתי בדכדוך ללא גבולות. לא ידעתי מה לעשות אז נרשמתי לכנס של מי שצעק את אותן סיסמאות.
לידי ישבה מעצבת תערוכות מקסימה ששאלה אותי מה אני עושה. "אני כותבת שיווקית," השבתי לה והוספתי באותה נשימה, "אף אחד לא צריך את זה יותר. כולם מלמדים שכל מה שצריך, זה להעתיק."
התגובה שלה השאירה אותי המומה. היא אמרה: "אני צריכה אותך. ויש עוד הרבה עסקים כמוני."
העלייה חזרה הייתה מתישה. לא פעם עצרתי. שאלתי – בשביל מה הייתי צריכה?
אבל אז, תמיד, הגיע לקוח חדש. או לקוח חוזר. ואני ידעתי. שאני פשוט רוצה. שאני סוג של מכורה. לכתיבה אבל גם לתוצאות שהיא מביאה.
—
אני רוצה לומר תודה לכל אותם לקוחות מדהימים, שזכיתי להכיר במהלך השנים.
שהכניסו אותי לנבכי העסק שלהם וגרמו לי לפרפרים. לאלו שעוררו בי השראה. לאלו שקיבלתי מהם שיעור בנחישות ובהתמדה. לאלו שגדלו לי מול העיניים. פרשו כנפיים. לאלו שהפכו מזמן לחברים. ובעיקר אני רוצה להודות למשפחה שלי. שהייתה שם בשבילי גם כשאני הלכתי לאיבוד בתוך עצמי.
####
עד סוף יולי 2017, כל שירותי התוכן שלי ב-10% הנחה.
תוכן לאתרים, כתבות שיווקיות, שמות לעסקים, פליירים, מיילים שיווקיים ומאמרים. יאללה, בואו נעשה קסמים.
