בשנים האחרונות, רשימות של סוף שנה ופתיחת שנה לא באו לי בטוב.
קראתי רשימות של אנשים על חלומות שהגשימו, ועוד עשרות שהם התכוונו להגשים.
אני, שנולדתי בסופה של השנה האזרחית, לא הייתי מסוגלת לסגור שנה בשני משפטים או לפתוח אותה בחלום אחד.
בלי להתכוון, העסק שלי נולד ביום מיוחד ב-17/07/2017
בשנתי הארבעים, בערך בגיל שבו אבא שלי סגר את העסק שלו אני פתחתי את שלי.
בחשש מה, סיפרתי לו שאני פותחת עסק.
152 אלף קוראים, מגזין סוף שנה מהודר, הפצת המאמר בפרינט ובדיגיטל,
כך ניסה מנהל התוכן של גלובס עסקים לפתות אותי גם לפרסם מאמר שלי בנושא כתיבה שיווקית וגם שאשלם על זה כסף. הרבה כסף. לא קניתי.
לא התחלתי לרוץ בגלל העסק, אבל העסק שלי התחיל לרוץ כשהתחלתי.
התחלתי לרוץ כדי לשמור על הבריאות. טיפוס במעלה תלול בטיול משפחתי- אתגרי אחד, עימת אותי מול העובדה שמשקלי הנמוך יחסית, עברי האתלטי יחסית, ושיעורי הפילאטיס בהם אני מקפידה להשתתף פעם בשבוע, לא יעזרו לי במבחן הזמן. זה שבו הגנטיקה תיתן את אותותיה, הגיל יעשה את שלו ושעות העבודה הרבות מול המחשב ינשפו בעורפי, בכתפיי ובגבי ללא רחמים.
לפני שנה, בגיל 48 החליטה עדנה זמיר, גיסתי, להגשים חלום ולפתוח סטודיו לציור משלה. שנה אחרי, עם 3 קבוצות ציור של מבוגרים, 2 קבוצות של ילדים, סדנאות מתחלפות, מוצרים חדשים וחלומות חדשים, היא אוצרת תערוכת ציורים פרי מכחולה. בשישי- שבת הקרובים ה- 26 וה- 27 לדצמבר. לכבוד האירוע תפסתי אותה לשיחה עסקית על חושך ואור.
הוא מעולם לא הלך לכנס שבו לימדו אותו איך להפוך לאוטוריטה בתחומו. מעולם לא גילו לו איך מצליחנים מקבלים החלטות או איך יוצרים שפת גוף משכנעת. הוא מעולם לא שמע וובינר בנושא שיתופי פעולה אפקטיביים וככל הידוע לי, וידוע לי, הוא מעולם לא שמע על המושג "מעמד מכירה". אבל אתמול, בסמינר שהוא העביר, באודיטוריום הקטן בבניין כיתות חשמל באוניברסיטת ת"א, בנושא "למה לכתוב ספר (בנושא קידוד סריגים)?" (זה מה שהוא עשה, בין היתר, בארבע השנים האחרונות), האיש שאיתי 26 שנים עשה לי אקדמיה לשיווק.
היה לו משפט לסבא לאון שלי "אני לא מספיק עשיר כדי לקנות בזול". נזכרתי בסבא שלי כשורד איס אפרים, לקוחה ותיקה ומקסימה שלי, פנתה אלי שאעזור לה להוציא לפועל רעיון שיווקי. לורד, סטודיו מצליח ובעל מוניטין רב להתעמלות בריאותית בחדרה. היא רצתה להוציא מגנט שיווקי עם 5 תרגילי התעמלות פשוטים שלקוחותיה יוכלו לתלות על המקרר ולתרגל גם בחופשות ובחגים כשהסטודיו לא פועל.
למי שעוקב אחרי בפייסבוק, אולי זוכר את הסטטוס שלי בנושא הלפטופ שלי.
שפכתי אותו על הקיר בבוקר אחד מתסכל במיוחד כשהוא, שוב, סירב להתעורר.
ידעתי שאני חייבת לטפל במחשב בדחיפות, אבל בלחצי השגרה דחיתי את העניין. עד ש…
היא הופיעה בתיבת הדואר שלי.
על גלויה שיווקית ששבתה את לבי ועל תובנות שיווקיות בעניין.
חודש יולי נחת על העסק שלי יחד מתחי רקטות מעזה ופיצוץ של פניות מלקוחות פוטנציאליים. האמצעית בת ה-15 גם היא שמה לב לכמות הטלפונים הלא שגרתית בימים לא שגרתיים בעליל. "מה עשית אימא? מה עשית?" שאלה בסקרנות.
מה באמת עשיתי?
בלוג זה, יחשוף בפניכם סיפורים ותובנות מהעסק שלי, זמיר מילת מפתח, ומחוצה לו.
חלק מהסיפורים בבלוג הם סיפורי הצלחה, אחרים הולכים עם הזנב בין הרגליים אבל מכולם, אני מבטיחה לכם, אפשר ללמוד דבר אחד ואפילו שניים.